סיכום שיחה עם גלן ג'מפול (Glenn Jampol), בעלים של אחוזת Finca Rosa Blanca, נשיא ארגון CANAECO, האגודה העולמית לתיירות אקולוגית של קוסטה ריקה וחבר במועצת המנהלים של TIES, האגודה העולמית לתיירות אקולוגית
יום ראשון, ה - 16/08/09
גלן ג'מפול הגיע מארה"ב עם בת זוגתו לטיול בקוסטה ריקה לפני 20 שנה. השניים התאהבו באדמה וראו את הפוטנציאל התיירותי הגלום בה. גלן פנה לאימו בבקשה לסיוע כספי ולאחר שהגיעה למקום, השקיעה מהונה לצורך בניית האתר התיירותי, המציע לאורחיו 14 חדרים, בריכה, חוות סוסים, סיור למטע הקפה, טיולים באזור ועוד. צוות העובדים מונה 42 עובדים קבועים במשרה מלאה (3 עובדים לכל חדר) ועוד 6 במטע הקפה.
השלושה התחילו ללא ידע באקולוגיה. רצו להקים מקום שיהיה נכון מבחינה מוסרית ומבחינה סביבתית. פעלו מתוך אידיאולוגיה אבל לא התפשרו על הצד העיסקי. "העסק חייב קודם כל להיות כלכלי ולספק חוויה טובה לתייר". כך למעשה הקים את מלון הבוטיק האקולוגי הראשון בקוסטה ריקה, אשר זכה לדירוג "האקולוגי" המרבי ע"י משרד התיירות הקוסטאי ריקאי.
כמובן שבדרך למימוש החלום נתקלו בחומות ובדרישות שלא תמיד היו ישימות. על מנת להיחשב אתר של "תיירות אקולוגית" הגדירה בהתחלה הממשלה קריטריונים "לא הגיוניים" המחייבים הוצאה כספית גבוהה ושאינם רלוונטיים ברמה המקומית. לדוגמא, הדרישה למחזר מים אינה משתלמת כלכלית במקום שיש מים בשפע...
בהקשר הזה, בעל האתר התיירותי צריך לשאול את עצמו שאלות פרקטיות של ממש, כגון: כיצד ה "אקולוגיות" תעזור לי בעסק? כיצד אנשים אחרים ידעו מזה? כיצד אגרום לצוות העובדים לשתף פעולה? מה עושים עם הפסולת המפורדת? כיצד משיגים מוצרים ידידותיים לסביבה?
התיירים המתארחים ב Finca Rosa Blanc הם בעיקרם מבוגרים (בני 50-60), אקדמאיים, טיילים מנוסים, בעלי מודעות ורצון לחוש תחושה של מקום - אשר יקבלו את ההחלטה לגבי אתר האירוח על בסיס פרופיל "בר קיימא".
בעולם של היום, תיירים לא רק מחפשים לנפוש במקומות בטוחים, היגייניים, עם נגישות והסברה טובה. אלא גם "לטייל ללא רגשות אשם". כלומר, תוך ידיעה שהתיירות לא ניצלה את הסביבה והקהילה שבה מבקרים. שלא כרתו בגללם יערות, זיהמו את מקורות המים, הכחידו מיני בעלי חיים, דרדרו את תושבי המקום לזנות, אלכוהוליזם ופשיעה.
בשנתיים האחרונות יש עלייה של כ 12% במטיילים אשר הגיעו בעקבות המוניטין והפרסום של המקום כ "אקולוגי" ו "בר קיימא". גלן עוקב אחר ההתעניינות הגוברת של המתארחים בנושא, באמצעות המשובים שממלאים בתום השהות ובאמצעות שיחות אישיות.
ולכן, טוען גלן, לנהל אתר תיירותי בצורה מקיימת כיום, אינו רק טוב לכדה"א, מביא לחיסכון כספי משמעותי בעלויות השוטפות, אלא גם מושך לקוחות, כלומר, מכניס יותר כסף.
תוכנית ההסמכה של קוסטה ריקה לאתרי תיירות ברי קיימא מנוהלת ע"י משרד התיירות הממשלתי, ללא תשלום עבור בעלי העסקים התיירותיים. במסגרת התוכנית מוסמכים בתי מלון ומפעילי תיירות בלבד, על פי קריטריונים הנוגעים לארבעת הקטגוריות הבאות:
1. ביולוגיה / פיסי – הגשת מזון אורגני, יצירת מוצרי מזון אורגניים (לדוגמא: באתר של גלן הם מגדלים ומייצרים קפה אורגני), הפרדת אשפה ומחזור (באתר של גלן הם ממחזרים גם את הזבל של העובדים; העובדים מביאים את הזבל מהבית או שגלן שולח טרקטור לאסוף אותו מהבתים ובכסף שנאסף מהפיקדון, עורכים מסיבות), טיפול במים אפורים ושחורים, וכיוצב'
2. תכנוני ותפעולי – מיקום המלון, טביעת הרגל האקולוגית שלו, שימוש בצמחייה לבידוד מבנה המלון (מבחינה אקלימית), אוורור טבעי, תאורה טבעית, שימוש בנייר ממוחזר, וכיוצב'.
3. חברתי – כיצד המלון מתפעל בתוך הקהילה? העסקת תושבים מקומיים והשארת רווחים בכלכלה המקומית (לדוגמא: אצל גלן יש אפס "נזילות", הכל נשאר בקהילה); רכישת מוצרים מעסקיים מקומיים (לדוגמא: גלן רוכש את מרבית המוצרים מהסופרמרקט המקומי ואף גרם לכך שימכרו בו מוצרים ידידותיים לסביבה); דיווח על מפגעים סביבתיים, כגון כריתת עצים; סיוע לפרויקטים חינוכיים מקומיים, כגון ה Blue Flag (לדוגמא: גלן העביר בשנה שעברה 18,000$ לפרויקטים בבית הספר המקומי. בכסף זה בנו כיתות לילדים מאותגרים, ספרייה עם ספרים, חדר מחשבים עם 15 עמדות מחשב, תוכנית מחזור בגינה האקולוגית, וכיוצב'.
4. חינוך והכשרה – הכשרת תקופתית של העובדים על החשיבות ואופני היישום של הקיימות בעסק (לדוגמא: גלן מסביר לעובדים מדי חודש מה עשו ולמה זה חשוב).
הניקוד הסופי לא מורכב מהממוצע של ארבעת הקטגוריות אלא הנו הציון הנמוך של אחת מארבעת הקטגוריות - וזאת על מנת לתת לבעלי העסקים התיירותיים מוטיבציה להשתפר בקטגוריה הנמוכה.
בכל קטגוריה ולכל קריטריון יש לספק קבלות מספקים או עדויות אחרות לעמידה בקריטריון (כגון: קבלה עבור נייר ממוחזר שנקנה ע"י העסק).
נכון להיום, יש 8 אנשים שעובדים במחלקת ההסמכה של משרד התיירות ורק ארבעה משמשים כפקחים ולכן רשימת בעלי העסקים התיירותיים הממתינים להשתתף בתהליך ההסמכה – ארוכה מאוד. עקב כך, מתוכנן להיפתח קורס למלווי הסמכה פרטיים, שיסייעו לעסקים לצלוח במהירות ויעילות את תהליך ההסמכה. ההסמכה כאמור תהיה בחינם אולם התשלום עבור הגורם פרטי תהיה כ 3000$ וזאת בנוסף להוצאות הנדרשות להתאים את המקום לקריטריונים הנדרשים. יחד עם זאת, הרווח מתיירות אקולוגית גדול בהרבה מהתיירות ה "קונבנציונלית". ההסמכה אם כן משתלמת לכיס.
גלן ביקר בישראל ומאוד התרשם מהפוטנציאל התיירותי הגלום בה. מאמין כי הפוטנציאל הוא בעיקר סביב משאבי תרבות, דת והיסטוריה. ישראל פשוט צריכה ללמוד איך ל "קיים" אותם. בביקורו הבחין כי לא עושים מספיק כדי לשמור "על האטרקציות הללו". אילת, לדעתו הנה יעד תיירותי בתהליך התדרדרות שבסופו של דבר תמשוך את התיירות הנמוכה ביותר. בספרד כשהיה מצב דומה, הממשלה החליטה לפוצץ את בתי המלון וכך חזרה התיירות המשתלמת והמקיימת.
ישראל צריכה למשוך תיירים גם באמצעות הדגשת המומחיות והניסיון רב השנים בתחום הטכנולוגיה הנקייה – וזאת לעומת מקומות אחרים בעולם שהחלו לעסוק בזה רק בעשור האחרון. לדוגמא, מציע גלן את התחום הסולרי: "בואו לישראל ותראו כיצד אנו עובדים עם האנרגיה הסולארית שלנו!".
במסגרת ארגון CANAECO, מארגן גלן כנס בינלאומי לתיירות אקולוגית בקוסטה ריקה. הוא מזמין כל גורם המתעניין בתחום להשתתף בכנס ומבטיח שיהיו שם הטובים בתחום ושיהיה מעניין!: http://www.planetpeoplepeace.com/ . לצערי הרב, אפספס את הכנס אבל שמחתי להיפגש עם האיש יקר.
כתבה מיכל וימר-לוריא, מייסדת ומנהלת ארגון "תיירות אקולוגית ובת קיימא ישראל", המטיילת כעת בקוסטה ריקה עם משפחתה (איתן לוריא, אדריכל בעל מומחיות ירוקה וניר לוריא, בת השנה וחצי).
יום ראשון, ה - 16/08/09
גלן ג'מפול הגיע מארה"ב עם בת זוגתו לטיול בקוסטה ריקה לפני 20 שנה. השניים התאהבו באדמה וראו את הפוטנציאל התיירותי הגלום בה. גלן פנה לאימו בבקשה לסיוע כספי ולאחר שהגיעה למקום, השקיעה מהונה לצורך בניית האתר התיירותי, המציע לאורחיו 14 חדרים, בריכה, חוות סוסים, סיור למטע הקפה, טיולים באזור ועוד. צוות העובדים מונה 42 עובדים קבועים במשרה מלאה (3 עובדים לכל חדר) ועוד 6 במטע הקפה.
השלושה התחילו ללא ידע באקולוגיה. רצו להקים מקום שיהיה נכון מבחינה מוסרית ומבחינה סביבתית. פעלו מתוך אידיאולוגיה אבל לא התפשרו על הצד העיסקי. "העסק חייב קודם כל להיות כלכלי ולספק חוויה טובה לתייר". כך למעשה הקים את מלון הבוטיק האקולוגי הראשון בקוסטה ריקה, אשר זכה לדירוג "האקולוגי" המרבי ע"י משרד התיירות הקוסטאי ריקאי.
כמובן שבדרך למימוש החלום נתקלו בחומות ובדרישות שלא תמיד היו ישימות. על מנת להיחשב אתר של "תיירות אקולוגית" הגדירה בהתחלה הממשלה קריטריונים "לא הגיוניים" המחייבים הוצאה כספית גבוהה ושאינם רלוונטיים ברמה המקומית. לדוגמא, הדרישה למחזר מים אינה משתלמת כלכלית במקום שיש מים בשפע...
בהקשר הזה, בעל האתר התיירותי צריך לשאול את עצמו שאלות פרקטיות של ממש, כגון: כיצד ה "אקולוגיות" תעזור לי בעסק? כיצד אנשים אחרים ידעו מזה? כיצד אגרום לצוות העובדים לשתף פעולה? מה עושים עם הפסולת המפורדת? כיצד משיגים מוצרים ידידותיים לסביבה?
התיירים המתארחים ב Finca Rosa Blanc הם בעיקרם מבוגרים (בני 50-60), אקדמאיים, טיילים מנוסים, בעלי מודעות ורצון לחוש תחושה של מקום - אשר יקבלו את ההחלטה לגבי אתר האירוח על בסיס פרופיל "בר קיימא".
בעולם של היום, תיירים לא רק מחפשים לנפוש במקומות בטוחים, היגייניים, עם נגישות והסברה טובה. אלא גם "לטייל ללא רגשות אשם". כלומר, תוך ידיעה שהתיירות לא ניצלה את הסביבה והקהילה שבה מבקרים. שלא כרתו בגללם יערות, זיהמו את מקורות המים, הכחידו מיני בעלי חיים, דרדרו את תושבי המקום לזנות, אלכוהוליזם ופשיעה.
בשנתיים האחרונות יש עלייה של כ 12% במטיילים אשר הגיעו בעקבות המוניטין והפרסום של המקום כ "אקולוגי" ו "בר קיימא". גלן עוקב אחר ההתעניינות הגוברת של המתארחים בנושא, באמצעות המשובים שממלאים בתום השהות ובאמצעות שיחות אישיות.
ולכן, טוען גלן, לנהל אתר תיירותי בצורה מקיימת כיום, אינו רק טוב לכדה"א, מביא לחיסכון כספי משמעותי בעלויות השוטפות, אלא גם מושך לקוחות, כלומר, מכניס יותר כסף.
תוכנית ההסמכה של קוסטה ריקה לאתרי תיירות ברי קיימא מנוהלת ע"י משרד התיירות הממשלתי, ללא תשלום עבור בעלי העסקים התיירותיים. במסגרת התוכנית מוסמכים בתי מלון ומפעילי תיירות בלבד, על פי קריטריונים הנוגעים לארבעת הקטגוריות הבאות:
1. ביולוגיה / פיסי – הגשת מזון אורגני, יצירת מוצרי מזון אורגניים (לדוגמא: באתר של גלן הם מגדלים ומייצרים קפה אורגני), הפרדת אשפה ומחזור (באתר של גלן הם ממחזרים גם את הזבל של העובדים; העובדים מביאים את הזבל מהבית או שגלן שולח טרקטור לאסוף אותו מהבתים ובכסף שנאסף מהפיקדון, עורכים מסיבות), טיפול במים אפורים ושחורים, וכיוצב'
2. תכנוני ותפעולי – מיקום המלון, טביעת הרגל האקולוגית שלו, שימוש בצמחייה לבידוד מבנה המלון (מבחינה אקלימית), אוורור טבעי, תאורה טבעית, שימוש בנייר ממוחזר, וכיוצב'.
3. חברתי – כיצד המלון מתפעל בתוך הקהילה? העסקת תושבים מקומיים והשארת רווחים בכלכלה המקומית (לדוגמא: אצל גלן יש אפס "נזילות", הכל נשאר בקהילה); רכישת מוצרים מעסקיים מקומיים (לדוגמא: גלן רוכש את מרבית המוצרים מהסופרמרקט המקומי ואף גרם לכך שימכרו בו מוצרים ידידותיים לסביבה); דיווח על מפגעים סביבתיים, כגון כריתת עצים; סיוע לפרויקטים חינוכיים מקומיים, כגון ה Blue Flag (לדוגמא: גלן העביר בשנה שעברה 18,000$ לפרויקטים בבית הספר המקומי. בכסף זה בנו כיתות לילדים מאותגרים, ספרייה עם ספרים, חדר מחשבים עם 15 עמדות מחשב, תוכנית מחזור בגינה האקולוגית, וכיוצב'.
4. חינוך והכשרה – הכשרת תקופתית של העובדים על החשיבות ואופני היישום של הקיימות בעסק (לדוגמא: גלן מסביר לעובדים מדי חודש מה עשו ולמה זה חשוב).
הניקוד הסופי לא מורכב מהממוצע של ארבעת הקטגוריות אלא הנו הציון הנמוך של אחת מארבעת הקטגוריות - וזאת על מנת לתת לבעלי העסקים התיירותיים מוטיבציה להשתפר בקטגוריה הנמוכה.
בכל קטגוריה ולכל קריטריון יש לספק קבלות מספקים או עדויות אחרות לעמידה בקריטריון (כגון: קבלה עבור נייר ממוחזר שנקנה ע"י העסק).
נכון להיום, יש 8 אנשים שעובדים במחלקת ההסמכה של משרד התיירות ורק ארבעה משמשים כפקחים ולכן רשימת בעלי העסקים התיירותיים הממתינים להשתתף בתהליך ההסמכה – ארוכה מאוד. עקב כך, מתוכנן להיפתח קורס למלווי הסמכה פרטיים, שיסייעו לעסקים לצלוח במהירות ויעילות את תהליך ההסמכה. ההסמכה כאמור תהיה בחינם אולם התשלום עבור הגורם פרטי תהיה כ 3000$ וזאת בנוסף להוצאות הנדרשות להתאים את המקום לקריטריונים הנדרשים. יחד עם זאת, הרווח מתיירות אקולוגית גדול בהרבה מהתיירות ה "קונבנציונלית". ההסמכה אם כן משתלמת לכיס.
גלן ביקר בישראל ומאוד התרשם מהפוטנציאל התיירותי הגלום בה. מאמין כי הפוטנציאל הוא בעיקר סביב משאבי תרבות, דת והיסטוריה. ישראל פשוט צריכה ללמוד איך ל "קיים" אותם. בביקורו הבחין כי לא עושים מספיק כדי לשמור "על האטרקציות הללו". אילת, לדעתו הנה יעד תיירותי בתהליך התדרדרות שבסופו של דבר תמשוך את התיירות הנמוכה ביותר. בספרד כשהיה מצב דומה, הממשלה החליטה לפוצץ את בתי המלון וכך חזרה התיירות המשתלמת והמקיימת.
ישראל צריכה למשוך תיירים גם באמצעות הדגשת המומחיות והניסיון רב השנים בתחום הטכנולוגיה הנקייה – וזאת לעומת מקומות אחרים בעולם שהחלו לעסוק בזה רק בעשור האחרון. לדוגמא, מציע גלן את התחום הסולרי: "בואו לישראל ותראו כיצד אנו עובדים עם האנרגיה הסולארית שלנו!".
במסגרת ארגון CANAECO, מארגן גלן כנס בינלאומי לתיירות אקולוגית בקוסטה ריקה. הוא מזמין כל גורם המתעניין בתחום להשתתף בכנס ומבטיח שיהיו שם הטובים בתחום ושיהיה מעניין!: http://www.planetpeoplepeace.com/ . לצערי הרב, אפספס את הכנס אבל שמחתי להיפגש עם האיש יקר.
כתבה מיכל וימר-לוריא, מייסדת ומנהלת ארגון "תיירות אקולוגית ובת קיימא ישראל", המטיילת כעת בקוסטה ריקה עם משפחתה (איתן לוריא, אדריכל בעל מומחיות ירוקה וניר לוריא, בת השנה וחצי).
